מכיוון שאי אפשר להתעסק עם פחות משוק טלה אחת החומרים במתכון הזה יפיקו בערך 3 כריכי ענק, אבל אפשר להגיש את התבשיל הטעים הזה כמו שהוא לצד קוסקוס, אורז או פירה (ואפשר גם להקפיא). יש להצטייד בסיר מספיק גדול, שיכול להכיל את השוק בשלמותה.
החומרים טבלת מידות ומשקלות
אופן ההכנה
1
מחממים תנור ל-220 מעלות.
2
משמנים את שוק הטלה ומניחים בתבנית.
3
צולים 10 דקות מכל צד (סך הכל 3 צדדים) עד שהשוק מזהיבה.
4
בינתיים מחממים סיר רחב מאוד (שיכול להכיל את השוק) עם מעט שמן ניטרלי. מוסיפים בצל, גזר, סלרי ושום ומטגנים 7 דקות עד שהבצל מזהיב. מוסיפים את כל התבלינים ומטגנים דקה-שתיים עד שהירקות נעטפים בתבלינים ועולה ניחוח. מוסיפים רסק עגבניות ומטגנים תוך ערבוב עוד 2 דקות לפיזור הרסק.
5
מוסיפים לסיר את השוק הצלויה ולימון כבוש, יוצקים מים לכיסוי ומביאים לרתיחה. מנמיכים להבה למינימום ומבשלים שעתיים וחצי עד שהבשר מתפרק מהעצם.
6
בתום הבישול מצננים מעט ומפרקים את הבשר לרצועות דקות. מסננים את נוזלי הבישול, יוצקים בחזרה לסיר ומביאים לרתיחה. מצמצמים אותם לקבלת רוטב סמיך. מחזירים את הבשר המפורק לרוטב ומערבבים.
7
את התבשיל שנותר שומרים במקרר עד 4 ימים או מחלקים למנות ומקפיאים.
דמיינו קערה ענקית ובתוכה שוק טלה, שבושלה המון זמן ברוטב מבושם בכמון, פפריקה ולימון כבוש, ואז פוררה לפיסות קטנות ועסיסיות. עכשיו דמיינו שהקערה הזו היא בעצם כיכר לחם ענקית, שמוגשת למרכז השולחן וכל אחד יכול לבצוע ממנה את חלקו. המטבח של מסעדת “ברטי” מוגדר כ”מטבח לבנטיני שמח”, ואם יש משהו שהעם בלבאנט ממש אוהב — זה מנות חלוקה. כך נוצר הכריך הזה, שישביע גם 4 סועדים רעבים. למשימה נבחר לחם שאור חמצמץ במשקל ½1 ק”ג, שמורכב מתערובת של קמחים מלאים. “חיפשתי לחם עם נוכחות וטעם, אבל כזה שלא יגנוב את הפוקוס מכוכב הארוחה.” ענתבי מרפד את כיכר השאור הענקית בלבבות של חסה ערבית, עלי סלרי וכוסברה, לימון כבוש ועגבניות צלויות, ורק אז יוצק לתוכה את התבשיל הסמיך. בעזרת סכין לחם ענקית פורסים לרבעים ואוכלים בידיים, כאשר מכסה הלחם משמש לניגוב.
מה שותים? המנה הזו היא תוצר של שיתוף פעולה בין לחם שאור עמוק טעמים ותבשיל טלה דומיננטי, ולכן היא זקוקה ליין שמסוגל לעמוד זקוף לצד שותפיו הדעתניים — מלבק-מרסלן של טפרברג מסדרת Inspire, בציר 2014 מתפוצץ מניחוחות של דובדבן, פטל, אוכמניות ושזיפים ויש לו סיומת עוצמתית וארוכה.
