הם הקימו יחד עסק שהתמקד בטלאים – שוק שבארץ היה בעייתי: טלה נחשב טלה רק עד גיל 4 חודשים, לאחר מכן בשרו מתקשה, צובר מעטה שומני וטעמו כטעם האופייני של כבש בוגר. מגדלים רבים מותחים קצת את אורך החיים של הטלאים כדי לקבל נתחים גדולים יותר, ורבים המקומות בהם בשר שנמכר כבשר טלה הוא לא בדיוק כזה. בתחילת הדרך תבור וקנדליק מכרו את הבשר למסעדות כמו "מול ים" ו"רפאל", ומהר מאוד התרחבו גם למכירה ללקוחות פרטיים. הסניף הראשון נפתח ברמת השרון, ואחריו הגיע מתחם גדול בקיבוץ עין גב שיש בו אטליז, מעדנייה ומסעדה. בהמשך הצטרפו גם אטליז בכיכר המדינה בתל אביב, "מישופ" ברמת השרון, מסעדת בשרים כשרה שמשקיפה לכנרת בנמל עין גב, אטליז-מעדנייה וסנדוויצ'יה ברחוב אחד העם בתל אביב וחנות מקוונת בה אפשר להזמין בשר לכל חלקי הארץ (מ-5 קילו ומעלה).
הבשר בכל חנויות הרשת מגיע רק מהעדרים של מרינדו, הרועים בהרים של מושב כנף: עדרי כבשים מזן מרינו, סאפולק ודורפר שהגיעו הנה מאוסטרליה, אמריקה ודרום אפריקה. לפני כמה שנים "מרינדו" החלו לייצר גם שמן זית מכרמי הזיתים שבשטחם ויינות עליהם אחראי היינן דני מאור (מיקב מאור עטור השבחים). את שניהם תמצאו בחנויות הרשת.
רשימת חנויות והזמנה באתר www.marinado.co.il
החומרים טבלת מידות ומשקלות
אופן ההכנה
1
מלהיטים את הפויקה מעל גחלים לוחשות (ולא אש גלויה). מחממים 1/3 מכמות השמן.
2
מפלפלים את הבשר, מכניסים 1/3 ממנו לפויקה וצורבים חצי דקה מכל צד ב-3 מחזורים (לפני כל סבב מוסיפים שמן).
3
מחזירים את כל הבשר לסיר, מוסיפים את כל הירקות מלבד תפוחי האדמה וצולים דקה או שתיים.
4
מוסיפים בירה, רסק עגבניות, ציר טלה וסילאן ומערבבים בעדינות. הנוזלים צריכים לכסות את הירקות והבשר. אם חסרים נוזלים, מוסיפים מעט מים. מכסים את הפויקה ומביאים לרתיחה. מייד אחרי הרתיחה מסדרים את הגחלים כך שיעטפו את הפויקה מהצדדים ולא יהיו מתחתיה. מבשלים כשעתיים. כבר אחרי שעה וחצי מתחילים לבדוק מדי פעם אם הבשר התרכך והשומן העוטף אותו נמס. אם כן, הפויקה מוכנה.
5
שעה לפני תום הבישול מוסיפים גם את תפוחי האדמה וממליחים. בתום הבישול טועמים, מתקנים תיבול ומגישים חם.