אני מכיר ואוהב את איכות הקמחים של “שטיבל” כבר שנים רבות, עוד מהימים שבועז שטיבל היה מביא לי בעצמו שקי קמח הביתה ומשאיר לי אותם על המרפסת. כשהקמתי מאפייה, הייתי מקבל משאיות מלאות קמח, שאליו היו מצורפים דוחות מעבדה. במטבח הביתי זה היה בלתי אפשרי, כמובן, וכאן “שטיבל” ו”סוגת” עושות את העבודה בשבילכם – הקמחים עוברים אינספור בדיקות מעבדה ומסווגים לפי צרכים שונים. הם מאפשרים אחידות בתוצאות ומבטיחים הצלחה ברמה מקצועית – גם לאופים בבית. הקמחים שאנחנו, האופים, משתמשים בהם באופן טבעי יהיו זמינים עכשיו גם בסופר השכונתי שלכם, לא משנה איפה אתם גרים.
החומרים טבלת מידות ומשקלות
לציפוי (לא חובה):
אופן ההכנה
1
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבניות.
2
מקציפים ביצים ושני סוגי סוכר לתערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים בהדרגה שמן.
3
מערבבים היטב קמח, קינמון, הל, מוסקט, סודה לשתייה ומלח בקערה. מוסיפים את התערובת לקערת המיקסר ומערבלים קלות רק עד שהחומרים מתאחדים. מוסיפים גזר מגורר, פיסטוקים ומשמשים ומקפלים אותם לתערובת בעזרת מרית.
4
יוצקים את התערובת לתבניות. אם רוצים, בוזקים סוכר חום וקינמון.
5
אופים כ-45 דקות או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגות יוצא יבש. מצננים את העוגות על גבי רשת צינון ומשחררים מהתבניות.
קמח הלחם מחיטת לחם אמריקאית תופח לנפח גבוה מאוד לא רק בגלל כמות הגלוטן, אלא בעיקר בגלל איכותו.
קמח הפוקאצ’ה מאפשר גם אלסטיות וגם כושר פתיחה ענק (הבצק לא מתכווץ בחזרה כשמותחים אותו, וכל מי שאי פעם הכין פוקאצ’ה או פיצה יודע כמה זה חשוב).
קמח החלה נותן אלסטיות ופלסטיות, מה שמאפשר לקלוע אותו בקלות לצמות מורכבות, והוא גם תופס מעולה.
את קמח העוגיות ניסיתי על עוגיות המנדלברויט המיתולוגיות של אמא שלי ממתכון שהיא קיבלה מאמא שלה וכן הלאה. תאמינו או לא: העוגיות הזכורות, שהיו חלק כל כך מהותי מהילדות וליוו אותי בכל שלבי חיי, יצאו אפילו יותר פריכות ויותר טובות עם הקמח הזה.
אני גאה להיות חלק מהפרוייקט הזה.
